[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








חריטות השנים
פורצות בגופי, בתוכי
כשם מתפרצים הגלים
אל תוך זרועות החופים
משאירים בם סימנים חלושים
ומותירים אחריהם עקבות.
מעת לעת נחלשים הם
ואט אט מתחזקים חזרה.
חולפות להן העונות האחת אחרי השניה,
עפות השנים ובורחות להן,
העקבות מתטשטשים, דוהים, נעלמים...
שוב שקטים החופים ורוגעת האדמה.
ואילו אני, אינני כחופי הים הכחול, הפתוח, הרחב...
אני איני מוצאת מרגוע לעולם,
מסוגרת וכלואה בתוך עצמי,
דחוקה, פגועה, מצומקת...
רק בי מצליח הזמן לחולל את זממו,
אני נאבקת, אך הוא ממשיך בשלו...
אינו מוותר לי... על כולם פסח ודווקא בי בחר לקורבנו...
מותיר צלקות קשות ומכאיבות אין סוף,
אלו קבועות ומקובעות בי לעולמים,
לא יתטשטשו, לא ידהו ולא ייעלמו עד יומי האחרון
הללו ימשיכו לייסר את נפשי עד קץ הנשימה
לא ייתנו מנוח, לעולם לא ישקטו ואף ילכו ויתחזקו...
והעולם בשלו... הכל ממשיך במסלולו...
אומרים שהעולם עגול... שכל דבר חוזר ונשנה במחזוריות...
שוב יחלפו הגלים...
שוב יירגעו החופים...
ורק אני נעה על קו לכיוון אחד...
שוב הכל שקט ושליו מסביב...
ורק אני עוד הולכת וסוערת ונגמרת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים זה כמה
נסיעה על
אופניים
אם קשה אז אתה
בעליה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/4/05 13:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טניה רבינוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה