[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חיים דיף דיף
/
חיים, יקירי

"חיים, יקירי, העבר לי את הטבק", אמר שרלוק הולמס, בעוד הוא
מעיין ביצירותיי שפורסמו בבמה. "כביר! אפילו מוח חריף כשלי לא
מצליח לפענח איך מישהו הסכים לפרסם קשקושים כאלה!". בשנים
שאחרי מותו של ד"ר ווטסון בשיבה טובה, החלפתי אותו אני בתפקיד
יד ימינו של גדול הבלשים מאז ומעולם. עם זאת, אני חייב להודות,
כי בשל גילו המופלג, מוחו אינו חריף כשהיה; רוצה לומר, הוא
טמבלולו לגמרי. ישבנו שנינו בדממה, ואני עברתי שוב על הפתק
שהושאר בחדר האורחים אמש:
"מקרע חמור של רצך מזעזע קרא. זקוק לאעזרטך. אבוע שוב מחר
באחט. שמשון שוורץ.
"
הולמס החזיק בידו מקל הליכה, ובחן אותו בקפידה. "אל תצטער,
חיים יקירי, על כך שלא נתקלנו בזר בליל אמש, כיוון שניתנה לנו
הזדמנות בלתי רגילה לתהות על קנקנו ממקל זה שהוא השאיר אצלנו
מתוך פיזור נפש. הסתכל על התווית, חיים - המקל יוצר בסין. ברור
כי בעל המקל הוא סיני. לכן גם המקל יחסית קצר, הסינים ככלל הם
נמוכים. מה יש לסיני לעשות בבריטניה? בוודאי מדובר על עובד
בשגרירות, אולי אפילו השגריר עצמו! שים לב לכך שכמעט ואין
סימני שחיקה על המקל. נראה כי הסיני ממעט להשתמש במקל, כנראה
כיוון שהוא קטוע ידיים. אם כן אורחנו הוא סיני נמוך בלי
ידיים". הסתכלתי משתאה על הולמס. פעם שלישית היום שהוא עושה את
התרגיל הזה עם המקל, ובכל פעם מגיע למסקנה אחרת. ועכשיו המצב
עוד סביר, אחרי ששמתי על המקל תווית "המקל של שרלוק התותח".
לפתע נשמעה נקישה בהולה בדלת, אך הולמס היה שקוע בבניית מגדל
מגפרורים, ודומה היה כי אינו מבחין בדבר. "יבוא", אמרתי
בהיסוס, ואחרי כמה שניות נכנס לחדר גבר כבן ארבעים, שמבטו
המבועת גרם לי לחשוב שרק לפני רגעים מספר הוא ראה את השטן
בכבודו ובעצמו. "פה זה ביתו של שרלוק הולמס?" שאל הזר.
"מבריק!" זעק הולמס, לאחר שהעביר את גרביו המשומשות מול אפו.
אחזתי את ראשי בידיי. מה יהיה עם הטמבל הזה? "אני מצטער על
גזילת זמנכם, אך באתי בעניין רציני ביותר. באתי בבהילות מהמאה
התשע-עשרה. אך אבוי, לא הצגתי את עצמי. אני שמשון שוורץ". דממה
נפלה בחדר - אני לא ידעתי מה לחשוב על אותו תמהוני, ואילו
הולמס היה עסוק בלנסות להעמיד עפרון על ראשו. "אתחיל בהתחלה.
נולדתי לאמא ואבא. בגיל שלוש כבר דיברתי שתים עשרה שפות שונות,
ושפה אחת זהה. בגיל ארבע שלחו אותי ללמוד באוניברסיטת ביר
גפגפה, שהיתה המובילה שבמוסדות האקדמיים באותה תקופה. סיימתי
דוקטורט בגיל חמש, ורק בגיל 16 גיליתי שכל הביוגרפיה הזו כלל
איננה שלי!" "יוצא מן הכלל!" שאג הולמס, הפעם עם שקית ניילון
לראשו. "איך גילית זאת?" שאלתי. "לגמרי במקרה. החשד הראשון עלה
אצלי כאשר הלכתי כהרגלי ללמד באוניברסיטה, והשומר בכניסה אמר
לי 'היום לא צריך בניקיון. מחר לא גם בניקיון. יותר בניקיון
אתה לא צריכים לבוא. שלום!' משהו הרגיש לי מוזר. למה שחבר סגל
במוסד אקדמי מכובד לא יצטרך לבוא יותר, ועוד בניקיון? כיוון
שהיה לי באותו היום זמן פנוי למכביר, הלכתי להוציא תעודת זהות
במשרד הפנים. שם גיליתי כי שמי אינו שמשון שוורץ, אלא שלמה דיף
דיף!" לבי החל לפעום בחוזקה. "אז אתה הוא אחד מאבותי?" שאלתי.
"לא", ענה האיש, "קראתי לא נכון. למעשה השם שהיה כתוב בתעודה
היה שמשון שוורץ, אך אינני יודע לקרוא. אז הבנתי שמשהו לא
בסדר. חזרתי לביתי ושאלתי את הורי לפשר העניין. הם לא ענו,
והשפריצו דם מהקרוטיד שלהם במבוכה. התשובה בוששה לבוא, ואז
הבנתי שהם למעשה מתים!" "שומו שמיים!" זעק הולמס. יופי. "כדי
להוכיח לעצמי ולעולם שאינני אנאלפבית, החלטתי לכתוב הוכחה
מלאה, המתבססת על האכסיומות המתמטיות המקובלות, וחוקי הפיזיקה
שמקובלים כנכונים, לכך שמסע בזמן איננו אפשרי. אחרי שנים של
עבודה סיזיפית, לא הגעתי לשום תוצאה משמעותית. חשבתי לפנות
למוח החריף ביותר שקיים - שרלוק הולמס. אך הוא היה עסוק בפרשת
חטיפת כלב הים המלכותי של רפובליקת מרכז אפריקה. שאלתי מתי
יתפנה, אמרו לי 'חביבי, שרלוק אדם עסוק, תמלא טופס 221 ב'
ותניח אותו אצל בייקר. אולי בעוד מאה שנה יתפנו אליך'. לא
רציתי לחכות, אז בניתי מכונת מסע בזמן, והגעתי לכאן. רק בדרך
נזכרתי ברצח הורי, וחשבתי אולי על הדרך שרלוק יפתור לי את שתי
הבעיות". לומר את האמת, חבריו ההזויים של שרלוק הולמס כבר
מתחילים לעלות לי על העצבים. כל יום המפקח לסטרד מגיע עם סיפור
הזוי אחר. אמנם הוא שמור היטב גופנית, תמיד היה, אך המוח שלו
רקוב לגמרי.










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רטובה










אחת שנרטבה
מהגשם וצריכה
ויברטור


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/11/05 18:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים דיף דיף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה