חורף ואז אביב,
17 שנים שחורף ואז אביב
וגם עוד 17 שנים יבוא חורף ואז אביב,
כל הגלמים מורידים את השכבות
ועפים לעבר שמיים של הזיות שווא ואין חלומות
מנסים לעבור את הגבול,
אבל נלכדים ברשת הבלתי נראית של תחתית התהום
במסווה של נצחון
כל הפרפרים עפים, רחוק, לעבר מטרות שהן ברורות מאליהן
כל הפרפרים לא רוצים לראות,
שהם בעצם תמיד נשארו קרוב.
רק גולם אחד, 17 שנים
חורף ושוב אביב,
והפרחים נובלים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.