ישראל מודל 2005, היא חברה הישגית בעליל,
אין מנוס ממסקנה זו, האפאטיות אותה תפליל.
האג'נדה מחלחלת עד לאחרון הילדים,
מפצירים בהם רק להראות הישגים, ולא מקנים להם כלים ללימודים.

שיטה זו מביאה את הטמטום לדרגה חדשה של גאונות,
החלשים נכשלים והחזקים - ללא אתגר - מתמסרים לעצלנות.
המורים, נטולי כישורי ההוראה, עזובים חסרי אונים,
מול תלמידים חסרי גינונים, שבשביל ספורט אותם מענים.

חשיבות החינוך, נמצאת בארץ בשפל המדרגה,
אך לא מספיק, כדי שהשלטון ישקיע כספים במינון שיסיר כל דאגה.
אנו מדינה עגומה, אפופת מלחמה, הנמצאת ברגרסיה איומה,
שבאמצעות הזנחת ההון השכלי מוסיפה לפגוע בעצמה.

אני מודה, כתבתי שיר כוללני וקנטרני בצורה מוגזמת,
אבל למה אתם מצפים מתוצר גולמי של מערכת חינוך כה מגמגמת.