ארבל הכרמלי / דרושה אישה למשימה |
אך בנפשה שוקטת,
אישה שאת דמי החם אוהבת
ואת נפשי מרסנת.
תנו לי לכרוע לפני רוגע אהבה,
לשתות ימיי בלי לפחד מהחמצה,
לשהות במעיינות הפלא של השלווה,
ללכת עם לבי בכל שאיפה.
כך, ביום בו אגיע אל השקיעה-
אגווע,ללא שתכאב לי כלל העזיבה,
ביודעי, כי דרך חיי מוצתה;
משימת לבי הושלמה.
06/04/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|