גיא גוסטינסקי / מבט |
לתנועתך הקלילה והעדינה כיעל,
למבטך החודר בי עמוק,
כמו קידוני קרח קרים שננעצים בליבי,
מוציאים ממני את החיים,
אבל נותנים לי כח להמשיך לנסות לעשות...
הכל.
למה לזה אני מתגעגע?
למרות כל הסבל והכאב שמבטך עושה?
כי הוא מזכיר לי את כל היופי והטוב שבך, שאת יכולה לתת, אבל את
פשוט לא רוצה לתת אותו לי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|