לליב סיון / תקווה |
כל יום בפינת הרחוב
מחכה לו
אני לא יודע מי את
אבל אני יודע שאני
לא הייתי נותן לך לחכות
להדליק סיגריה,
עוד סיגריה
ההמתנה מזיקה לבריאות.
גם רואה אותך
מחפשת איפה לעמוד
מתי להתיישב
גם אני עוד לא יודע
אבל אני יודע שאני
מוכן להציע לך מקום
להניח רגל
על רגל,
פינה של וודאות.
אם עוד שנים אני
אראה אותך
במקרה ברחוב
בשיער מלבין ומקל ארוך
אני כבר אשאל מי את
ואומר לך שאני
לא הייתי נותן לך לדעוך
שנה
אחרי שנה
התקווה נתנה לי משמעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|