לליב סיון / על סדין לבן |
באצבעות ארוכות
על סדין לבן
עטור פרפרים
אני מלווה אותך
בעמקן של שתיקות
משתדלת לנשום
רק כשאין לי מקום
להכיל את האושר.
אתה עוטף אותי
שפתיים ושיער
מתפשט כעשב בר
עיקש שורשים
אני מוריקה ממך,
מלבלבת פריחות
מנסה ללחוש
ולא לרעוש
רעידות הנאה.
אתה שוטף אותי
מים חיים
כנהר גדול
צלול כוונות
אני טובעת בך
אלפי נשיקות
רוצה לחכות
גם כשהולמות הרקות
גלי אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|