|
אם היית מבקשת
הייתי משרטט לך
דרכים אל ליבי
ואז היית פוסעת
אט אט
בשביל הבטוח, לקראתי
כששמש זורחת מעלייך
את צועדת, מהססת
בעוד אני תמיד לפנייך.
אם היית שואלת
הייתי מגלה לך
את כל הדרכים האפשריות אל ליבי
לא היית צריכה בשביל זה
לדמות פנים
אינך כזו
זאת יודע אני
עוד יודעני
שגורלך ייקשר בגורלי
אם רק תפסיקי לחפש לבדך
את הדרכים אל ליבי
וכשירח מאיר את דרכך
שביל יהלומים נגלה לפנייך
ועל כל יהלום זורח כוכב
ששומר עלייך
מטשטש את עקבותייך
ומקל על צעדייך
פסיעה ועוד פסיעה
וכמעט את מגיעה
אך ככל שאת מתקרבת
דמותי הולכת ומתרחקת...
אם תמהרי
תמצאי
שרידים שירמזו לך על
דרכים אל ליבי... |
|
|
"וואו, זה כל-כך
גדול!" אמרה
בהתלהבות
"חכי, עוד לא
התחלתי" רמזתי
בגאווה...
(המשך יבוא)
מתוך הספר:
"אלון מנפח
בלון
ותוקע לשרון" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.