מתחת לשמי הברזל השחוקים
כבלתי ידי בתוך אזיקים
לבשתי שחור ופסעתי לאט
לרגע אחד לא השפלתי מבט
פצעים שהגלידו השאירו סימן
פצעים של בושה וכאב ואובדן.
סגרתי עצמי בחומה אטומה
ניסיתי לשקוע בתוך הדממה
בחושך נשכבתי בתוך המיטה
בלי עצב, בלי פחד ובלי חרטה.
כשגשם יורד
חוטי כסף קרים
מותירים סימנים
על גופי הרועד
הבזקי אור כחולים
מאירים את עיניי
ושוטפים את פניי
בצלילים מתוקים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.