ביקשתי חמצן לא יכולתי לנשום
חנקו אותי בלי רחמים
כל מה שנשאר זה בשקט לחלום
לדחוק את הכול לבפנים.
באש השתיקה הם שרפו את גופי
בשקט אותי שחטו.
כשלא נשארה נשימה באפי
עליי קוננו ובכו.
בחול הלבן הם סימאו את עיניי
דחפו ונתנו לי ליפול
אל פי התהום אז הפניתי פניי
לחושך, למוות, לשאול.
בלי פחד, בלי עצב ובלי מועקה -
בשקט אני אעלם.
אותיר אחריי את צרחת השתיקה
את קול תחינתי האילם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.