ואלי יש מישהו שם שמחכה לי,
למרות שאיני מודעת כלל לקיומו.
ואולי, כל-כך הרבה עוד מצפה לי,
שלא שווה לברוח ולזרוק הכל.
אולי בעצם, זה בכלל לא משנה לי,
כי אין לי כוח להרוס שוב לעצמי,
יכול להיות שזה תמיד קורה לי
מהסיבה הפשוטה שזאת אני.

אז מה אני עושה עכשיו ולמה?
ואיך כדאי לי להגיב לזה?
אולי זאת רק אני שהופכת כל דבר לדרמה,
ואולי, אלו הם באמת החיים שלי?

אז כניראה, אני אמשיך ללכת הלאה
ולקוות, שדרכי היא לא אחת,
בסופו של דבר, אני עוד אטפס למעלה
ואשאיר גם את הדף הזה מאחוריי.

ואולי, זאת רק אני שמחכה למישהו
ובינתיים, אני נתקעתי בעבר שלי
וכל הזמן אני מפספסת משהו,
שכל-כך רציתי אותו לעצמי.
אולי לא סתם כל זה קורה לי,
אולי זה לטובה שזה קורה,
אולי עדיף לי לא תמיד לדעת
ולחכות שזה פשוט יקרה.