את סיפרת לי היום מה קרה לך אתמול,
ואני שתקתי.
ראיתי שלוש ציפורים עפות בשמיים
שתיים מהן תמיד קדימה .
חשבתי עצוב אך שתקתי ,אהבתי אותך.
ראיתי סלע נסדק וחשבתי עצוב.
עינייך החומות לא מראות רגשות.
אמרת לי "תיראי אותך אני מקנאה"
חשבתי עצוב וחייכתי .

מתחת לעץ שני ילדים מדברים
מרחיקים את כל מה שחשוב.
אלפי הזכוכיות לא מפריעות.
כואב לי לראות כואב לי לשתוק.
הוא אמר לי "תעזרי לי?"
עזרתי, כעסת.
ואת העיניים הבוכות את מחליטה לשכוח.
הנהר מתפצל לאלפי יובלים מתגעגעים.
הפכתי שונה וגם את,
אולי.

הציפור כבר עזבה את השאר,
הסלע נשבר לשניים,
הילדים כמו הזכוכיות נעלמו.
העיניים הבוכות יתייבשו,
אך היובלים המשיכו להתגעגע.

xxx

את הדבר הכי טוב  והדבר הכי רע  שהיה לי
תודה .