אחת לאחת
אני נע בך
פורש את ידיי לצדדים
ומייחל למתיקות ריחך
שישאני למחוזות רחוקים
את הבלתי נזכרת
החולפת בעדי
כסערה מתונה
ורוחך חורכת סימני מאבק
בשלהי ההגיון הבריא
עד שאת ניצבת
על קצה לשוני
דמותך ערפילים וענן
מחכה להינשף
ולהעלם אל האוויר
ובשוכך
גם שוכח אני
ונושרות זרועותיי
אל הסתיו התמידי
וצינת הפיכחות שוב נושכת
וגוזרת עלי
חיים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.