אתם מכירים את ההרגשה הזאת?
שאתה חייב להבין את הבן אדם. שאתה חייב להבין מה קורה לו
בראש.
מה קורה לו בפנים. למה הוא איך שהוא...
מה עבר עליו. מה עובר עליו.
את ההרגשה הזאת, שאתה חייב להבין מה קורה.

אני מניחה שאני מכבידה על אנשים עם ההרגשה הזאת,
כי כל פעם אני חייבת להבין את הבנאדם. עכשיו, עכשיו זה בכלל
משגע אותי. אני לא יודעת מאיפה הוא בא לי לראש,
אני לא יודעת עליו הרבה.
האמת? לא נראה לי שמישהו יודע.
השתיקה שלו משגעת אותי...
הוא מבין המון, נראה לי שהוא גם מפחד.

ואני מנסה, מנסה לגרום לו לראות משהו.
נראה לי שהכבדתי על עצמי.

נראה לי שאני חייבת לוותר כי מישהו ייפגע,
וזאת בטוח תהיה אני.
אבל כשאני מסתכלת על התמימות והיופי הזה שבו,
אני לא מבינה איך אפשר לפחד.
איך אפשר לא להתקרב אליו.
איך אפשר לתת לו להיות ככה,
בעצמו. סגור, שקט כל כך.

עדיף יהיה, שהוא לא ידע בחיים,
אבל לי, לי כואב לראות אותו ככה.
בעיקר בגלל מי שהוא בפנים. בעיקר בגלל שאני מרגישה שונה
פתאום.
בעיקר בגלל שאני מפחדת שבחרתי בנאדם לא נכון להכניס ללב...
בלי שהוא בכלל ידע.

(1.4.05)