הגעתי לקיסריה בכתה ד'... לא הכרתי אף אחד מי הם? ואיך הם?
דאגתי טיפה איך אני אתקבל כאן, האם הילדים נחמדים...
עברו השנים והכרתי המון אנשים, חלקם היו מתנה וחלקם היו
אכזבה.
במהלך השנים ועד היום יש לי את החברות הנפלאות האלו שאותן
אני אוהבת כל כך. חבורה של בנות שהן תמיד בשבילי וכך גם אני
בשבילהן.
הן עוזרות לי כשאני צריכה, עוזרות לי בדברים הקשים כאשר אני
בוכה.
כאלה חברות זה לעולמים, כאלה חברות זה לכל החיים.


כשהגענו לחטיבה הכרנו עוד ילדים המון ילדים נפלאים אבל תמיד
נשאר אנחנו לתמיד. הכרנו עוד בנות מדהימות שכמה מהן הן גם
החברות הכי טובות.
כשאני מסתכלת עליכן אני רואה אהבה, אמון והמון תקווה.
אתן מלאות חיים צוחקות ומבלות כל אחת כל כך יפה, מכל אחת
הייתי רוצה לקחת תכונה.
האהבה שלכן היא היופי שאצלי נובע
החיוך שלכן הוא זה שעושה אצלי את האור!


תודה על הכל אהובות שלי... אוהבת תמיד!