אולי נחזור לאותו הגן, אחוזי ידיים, נטייל באותן ערוגות של
ורדים אדמוניים.
אולי תקטוף לי פרח ותגיש לי בידי, ואולי אפצע מקוץ טורדני
המוגש עם הפרח..
אולי ניפול על האדמה ונסתחרר מתשוקה, תשוקה שלא ידענו עוד.
וכל הנוראות שבגן תעלם וכל הפסלים יתגמדו לכבודנו.
אולי תאמר לי שאתה אוהב אותי, כפי שאתה אומר עכשיו
ואני אשיב "אני אוהבת אותך" והקיץ הנוראי שבלבנו יהפוך לסתיו.
אולי הלילה הזה לעולם לא ייגמר כשם שנגמר תמיד,
אולי בפעם הבאה לא נצטרך להיפרד.
אולי החיוך שלי יידבק לשלך
ואולי נקרא לזה נשיקה.