|
לילה מתוק ואיטי
ממלא אותי עד קצה הזמן
עד קצה העונג
עד שאי אפשר ואין יותר לאן
תאי הגוף נטענים
גבולות הממשות מצטמצמים
לשפת גופי
עכשיו אני עולה על גדותיי
מתפוצצת תחת לשונך
בקילוחי עונג
אני אוהבת אותך
שרות המלים את עצמן. |
|
|
"כובע לראשה היא
חבשה/ ובגדים
לגופה היא לבשה/
מה היא הסתירה,
אותה האישה?"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.