בשובי ממואב
קצרתני בעוזך
בין כל השיבולים
שהיו על הרצפה
במגל חסדך
קטפת פרחי ליבי
בפת וחומץ
הרווית נפשי
עשור כמהתי
ללב מבין,
ללב אוהב
הרעב ללחם חולף
הרעב לאושר
אך מכופף.
עשור שנים
חיכתי
עד באתי הלום.
"ויאמר לה בעז לעת האוכל
גשי הלום
ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ"
(הפסוק נמצא לאחר כתיבת השיר) | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.