בורח מהידיים,נוזל בין האצבעות.
כעבור דקה או שתיים אפשר לשמוע יריות.
פראנויה חזקה משתלטת לך על המוח,
פחד עצום ואין לאן לברוח.

כל מה שרץ בקצב מטורף,
מה שהיה פעם הנשמה שלך,פרש כנפיים ועף.
מחפש את הדרך מסתכל מסביב,
בתקופה קרה של חורף מחכה לשמש של אביב.

הכל נכשל אין כבר סיבה,
אתה עושה מעשה ולא חושב על התוצאה.
רק לברוח מכאן לחתוך את הכאב,
לברוח מכאן, להציל את הלב.

כבר לא נשאר מה לעשות,
יש המון שאלות ואין מי שנותן תשובות.
פראנויה עולה מתוך התת מודע,
כמה שתנסה לא תוכל לעצור אותה.

אתה מאבד תקווה בעולם של חלומות,
ענק מגושם משחק תופסת עם פיות.
כל צעד שתעשה יגרום לתוצאות הרסניות,
הפראנויה תביא אותך להחלטות קיצוניות.

הכל נכשל אין כבר סיבה,
אתה עושה מעשה ולא חושב על התוצאה.
רק לברוח מכאן לחתוך את הכאב,
לברוח מכאן, להציל את הלב.

מחפש משמעות ויודע שלא תמצא,
מנסה להבין מה הדבר שמחזיק אותך.
פראנויה גדולה מחלחלת פנימה,
היא עוצרת אותך מלהמשיך קדימה.

מנסה ללכת הלאה ולא יודע לאן,
לא משנה לאן תגיע כל עוד זה רחוק מכאן.
הגורל צוחק לך ישר בפנים,
אתה עיוור מדי, מרחף בעננים.

הכל נכשל אין כבר סיבה,
אתה עושה מעשה ולא חושב על התוצאה.
רק לברוח מכאן לחתוך את הכאב,
לברוח מכאן, להציל את הלב.