הם בורחים ממנו מערבה.
מים המוות עולים לבירה,
ומשם יורדים אל הים הגדול.
הם עוברים דרך הים והאוקיאנוס,
לרוחב היבשת החדשה-ישנה,
ובחזרה למקום הכי נמוך בעולם.
הם ממשיכים לרוץ
כאילו ראו רוח, כאילו
רודף אחריהם כלב מת.
שוב ושוב הם מקיפים את הכדור
בריצת אמוק מטורפת.
אני צופה בהם ממקום מושבי הקבוע,
מקנאת בשלמות שלהם:
בשלווה של הריצה האינסופית
ובחיים מוארים ללא ספקות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.