ברחתי ממך
ברחתי לעד
מתחמקת מהמחשבות שלך
מתעלמת מההודעות שלך
מנסה למחוק אותך
מתאמצת לשכוח אותך
לא רוצה לחשוב
וגם לא לחלום עליך
רוצה להירדם בשלווה
בלי שתרדוף אותי
רוצה לנסוע מכאן
שכולם ישכחו ממני
לא יזכרו שהם הכירו אותי
שכל אהבתי תמחק
ואני אמחק אותך
כמו תכנה במחשב
כמו ציור בעיפרון

רוצה לברוח לגבעות
שם מחכה לי רק שמש וירוק
רוצה לנסוע לאי מלא שקט
עם אלמוגים והמון פרחים
רוצה לישון כמה ימים
בלי טלפונים וצלצולים טורדניים
רוצה לעוף לשמים
שם עוברת רק ציפור או שתיים
רוצה גם לפעמים לומר שלום
ולברוח לגן עדן

אבל זה רק חלומות יפים
רק מילים שנזרקות באוויר
אין באמת אי,שקט, וגם לא גן עדן.
יש רק עיר, רעש וגיהינום.
וכולן נמצאות קרוב לידי.
לא מצליחה למצוא את עצמי
למצוא אהבה טהורה
למצוא חיוך אמיתי
וגם לא חיבוק חם וטוב


אבל יש לי תקווה
אני ימצא את הכול
ויבוא אדם אחד... אדם יחד ומיוחד
שעליו אני אחלום ואפנטז כל היום.
שאיתו אני אעוף, שהוא ייתן לי כנפיים
שאיתו אני ארצה לישון לעד
שאיתו אני ארצה לברוח לא משנה לאיזה יעד .
שאיתו אני אטייל , שאני איתו אשאר בחום וגם בקור .
שעליו אני אבכה בלי להסביר למה
שאיתו אני אביט בשקיעה וידע שהוא מרגיש אותו הדבר
שאיתו אני אדבר בלי מילים
שאיתו אני אחלום ויגשים איתו משאלות
שאיתו אני ארוץ למוות והוא ימנע ממני ליפול
שאיתו אני אוכל לומר הכול
שאיתו אני אהיה אני
שאיתו אני אוכל להיות כל מה שרק ארצה
שהוא ישים לב לעיניים הכחולות ממבט ראשון

והוא קיים שמה, אני פשוט עוד לא הכרתי אותו...
ואני קיימת שם בשבילו והוא פשוט לא יודע זאת... כמוני...
מבולבל, עצוב ואולי עכשיו הוא מאוהב וחשוב שהוא מצא אותה.
אולי הוא לא יודע שקיימת ילדה כזאת שמחכה רק לו.
והוא אולי מחפש אותה ולא יודע איפה היא...
והם כמו שתי נשמות טועות, פונים בפניות הלא נכונות.
ואם ג'ה ירצה או יד הגורל... מתישהו היא תמצא אותו והוא אותה.
ואז הסיפור אהבה שלהם רק יגדל ויפרח ולנצח הם יישארו.
היא תהיה מכורה למגע שלו, לריח שלו...
והוא יהיה מכור לעיניה הכחולות, לגופה המנחם, לריחה המשכר .
והם יחיו לעד, כמו נסיך ונסיכה באגדה משלהם... ותהיה להם אהבה
כל כך חזקה שאפילו המוות לא יכול להפריד