מה סופו של כל אדם
רק שנגיע לשם נדע
שנגיע לרגע המר והרע
הרגע שממנו כולם מפחדים
שלוקח אותך מכול אוהביך לעולמים

גן עדן או גיהינום
מה זה משנה בעצם?
גרוע יותר זה לא יהיה כבר
לאחר שמחשיבים אותך כעבר

להיזכר בך ולדעת שאתה כבר לא שם
לא יכול להתמודד עם זה אף בן אדם
גם לא האיש הכי חזק או הכי חכם
דבר שיותר שובר אותך לא קיים

הרגש שאיבדת חפץ לא ישתווה לעולם
לרגש שאיבדת מישהו שלא תראה יותר אף פעם
הגעגוע פתאום מכאיב כל כך וגורם לך לבכות
אתה מרגיש אבוד ולא יודע יותר מה לעשות

לאן אני ממשיך עכשיו, איך והאם אפשר?
והאם הרגש הזה יהפוך לעבר?
האם הזמן יעשה את שלו?
האם אני אשכח אותו?

ואז אתה חושב ואומר לעולם לא
לעולם את ההוא שהלך לא אשכח
מחייך וצוחק ביחד איתי תמיד אזכור
לא אתן לזכרונות סתם ככה לעבור