New Stage - Go To Main Page


המוות זה דבר מצמרר
הלוואי והיה לו הסבר
הלוואי וידענו למה ואיך ואולי גם מתי
שלא יהיה דבר כזה יותר, הלוואי

האדם שהולך לעולם לא יחזור
ומשאיר אוהבים רבים מאחור
ואחרי שהוא עוזב רק על דבר אחד חושבים כל הזמן
"אני לא אראה אותו יותר לעולם"

בכל העבר שלך איתו אתה פתאום נזכר
ואז אתה בוכה ולגמרי נשבר
"יכולתי לבלות איתו יותר" חושבים
ופתאום את הזמן שבילית איתו יותר מעריכים

האדם שהולך לעולם לא יחזור
ומשאיר אוהבים רבים מאחור
ואחרי שהוא עוזב רק על דבר אחד חושבים כל הזמן
"אני לא אראה אותו יותר לעולם"

יום אחד, כל אחד ביומו, יבין
מה זה להיות בין המתים
ואולי אז רק נגלה שזה בעצם לא רע
והאדם שאז הלך אותי כל הזמן ראה

בינתיים אנחנו חיים עם הכאב ומנסים להתגבר
מנסים ומנסים אך זה אף פעם לא עובר
תמיד נשארים הזיכרונות שמכאיבים
ובו זמנית כל כך משמחים
כי כשמסתכלים ונזכרים בימים שהוא היה
מחייכים וגם בוכים, מרגישים געגוע

האדם שהולך לעולם לא יחזור
ומשאיר אוהבים רבים מאחור
ואחרי שהוא עוזב רק על דבר אחד חושבים כל הזמן
"אני לא אראה אותו יותר לעולם".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/5/05 12:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נויק לוין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה