איך זה יכול להיות,
שאנשים כל כך פוגעים בי,
בלי לשים לב,
בלי אהבה
איך?!
איך אתה יכול פשוט לדעת ולא לעשות כלום?!
איך אתה יכול לעבור לידי, ולא להגיד כלום, כאילו אני סתם עוד
מישהי שאתה לא מכיר, איך אתה יכול לדבר על דברים כאלה לידי?
כאילו אין לי רגשות, כאילו אני חזקה ולא יכולה להישבר,
ולבכות.
איך אתה יכול לעמוד מולי ביום הולדת שלי, ולהגיד לי שאתה יודע
שאני לא בתקופה קלה, אבל לא נורא עוברים את זה ושגם אתה...
ואחרי שניה אתה צוחק, בעולם משלך, בעולם שהוא כולו אתה.
איך אתה יכול לכתוב שירים כל כך עמוקים שלא מתחברים לפנים שלך,
לכתוב מילים כאלה יפות שנשמעות כמו רצף של שקרים ושכנוע
עצמי...
איך אתה גורם לי כל יום לאהוב אותך יותר?
איך אתם יכולים לחשוב שאני הרעה בסיפור?
איך אתם יכולים לשכוח את כל מה שגרמתם לי כשהייתי ילדה,
סיפורים שרק עכשיו אני מסוגלת לפתוח, וגם לא עד הסוף כי זה
כואב, אין לכם מושג כמה זה כואב, איך אתם יכולים לראות אותי
עומדת על הבמה, נותנת את כל הנשמה, ולא להגיד לי כלום אחר כך?
פשוט ללכת לידי כאילו אני אוויר שלא עשה כלום, שלא חי איתכם 16
שנים נוראיות,
איך אתם גורמים לי כל יום לשנוא אותכם יותר?
איך את יכולה להתעלם מכל כך הרבה אותות לעזרה שצעקתי לך? איך
את יכולה לבכות כל כך הרבה שאת כבר לא מרגישה שום חלק בגוף
שלך? איך את יכולה לכתוב שיר פרידה מכל החרא ואחרי שניה לשקוע
עמוק בתוכו? איך את יכולה לשקר את עצמך כל כך? איך את יכולה
לכתוב את השירים הכי עצובים שלך ביום הכי טוב שלך? איך את
יכולה להיות כזאת דיכאונית בתקופה טובה של החיים שלך? איך את
יכולה לתת את כל הנשמה שלך על הבמה שאת כל כך אוהבת רק בשביל
להרגיש טובה, רק בשביל שהם יראו שאת יותר טובה מהם?
איך את גורמת לי כל יום להתרחק ממך יותר?
איך זה יכול להיות,
שאנשים כל כך פוגעים בי,
בלי לשים לב,
בלי אהבה
איך?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.