מונה גולד / שלא נדע שובע |
ותיזון מניחוחות גופי,
מי ייתן ותרווה את מיץ ערוותי,
מי ייתן ולא תדע שובע.
רווה צימאונך
וספק צימאוני
עת תנגוס בפרי גני,
זרעך ילבלב בכל גופי,
ניצוצך יפרח בלבי
וריחך בנשמתי.
בוא ונמצה
כל הארוחות
ולא נדע שובע...
עת שתבוא,
קח את כל אשר לך -
דברים שעשית לך לצורך
או הנאה,
אל תחקור בדבר כזה נפלא
כי זאת עובדה;
הנה, השתעשע עם ילדתך.
התבונן סביבך בענני החורף
ואשלח את זרועותיי אל גופך,
כמו הגשם אחרי הברקים -
אפול לצדך,
ואתחשק בגופך;
מי ייתן ולא נדע שובע.
23/12/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|