והיא עומדת שם.
והיא מחכה.
והשיער שלה מתבדר ברוח.
והחיוך שלה עצוב.
והעיניים שלה,
דומעות.
וגשם יורד,
ודמעות זולגות.
והרוח נושבת,
ודמעות זולגות.
ואין מפלט.
ואין מנוס.
אין כוח עוד ללחום,
הכל נעשה מעונן.
והעצים מכים בחוזקה.
והיא עוד עומדת שם,
ומחכה.
ועצוב לה נורא.
ומי מבין, שהיא כל כך עזובה,
ומי רואה, שהשמחה נעלמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.