שימרתי אצלי רגעים לנצח
מהמקום שבו
לא מתפוצצים אוטובוסים
ולא מתפוצצים מחבלים
והעבר לא מתפוצץ, גם כן,
הוא נשאר עומד על תילו
במין סטריליות שקטה, מבוטחת,
אבודה משחררת
ותפסתי בשורה על מדרגות אחד הבניינים
שמי יודע מי עלה עליהן
ומי ירד
ומי מנקה אותן מדי בוקר
במטאטא ישן, אכול היסטוריה.
מישהו מספר,
והקולות נשברים,
וכולם מתאספים סביבו
לאחוז בעוד שביבי מידע,
שבאים מן החוט המקשר אותם אל עיר מולדתם---
שגם בפיצוץ הזה לא נפרם.
ואחר-כך
בכיות וריקוד ושבירה ומילים ודמעות ונרות ואורות
וכאן, ב'שם',
בכיות וריקוד ושבירה ומילים ודמעות ונרות ואורות
מי עלה על המדרגות
ומי ירד
ומי טואטא
אכול היסטוריה
http://news.walla.co.il/?w=//368897 |
