[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רינה הייתה מאוהבת מאז ומתמיד. אני ידעתי את זה. היא לא אמרה
לי את זה אף פעם, עד היום, אבל אני יודע.
כשהיא הייתה מסתכלת עליי, העיניים שלה היו בוהקות, ולפעמים היא
הייתה קוראת לי מוטי'לה. בעיקר כשהיא רצתה משהו, אבל אני ידעתי
שזה לא סתם.
כשהיה לי יום הולדת היא קנתה במתנה מדבקות. ומידי פעם בכיתה
היא הייתה עושה לי כותרת יפה. ולאף אחד היא לא עשתה כותרת יפה,
רק לי.
אז היא אהבה אותי.
אחרי שישבנו אחד ליד השני שנה שלמה, קיבלתי ת'אומץ לבקש מנה
חברות. בעצם אני לא מבין ממה פחדתי.
רינה לא הייתה הכי יפה בכיתה, אבל היא הייתה הכי נחמדה בכיתה.
וכל המורים אהבו אותה.
אז יום אחד, בהפסקה, ניגשתי אליה, לחוץ, ואמרתי לה שאני חושב
שהיא ילדה מאוד נחמדה, אולי אפילו הכי שאני מכיר. ושזה שכל
המורים אוהבים אותה זה בטח לא סתם, הם הרי יודעים מה טוב.
וביקשתי חברות.
והיא עמדה שם, עם העיניים הגדולות שלה, בוחנת אותי, נבוך.
ואמרה "תודה". "תודה", היא אמרה לי שאני גם ילד נחמד מאוד
ושהיא יודעת שאני מאוהב ובגלל זה אני יושב לידה כבר שנה שלמה.
אבל היא לא רוצה להיות חברה שלי.
ועד היום אני לא מבין למה היא אמרה "לא".
הרי היא הייתה מאוהבת בי כל כך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעת?
הדשא ירוק
והעננים
כחולים.






אחת שאכפת לה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/05 9:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספיר באנדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה