מכתב לאריאל שרון

אדוני ראש הממשלה הנכבד
רציתי לומר לך דבר אחד בלבד,
עתה, שתוכנית ההתנתקות שלך יוצאת לדרך
דע, שזו לא ילך לך קל, זו תהיה עבודת פרך!

כי אנחנו, האמורים למלא את המשימה
לא מבינים בכלל בשביל מי  ובשביל מה
עלינו לבצע את העבודה המלוכלכת
שאחריה, זה ברור, הממשלה שלך הולכת.

אתה חושב אולי, ואף מאמין באמת
שתשלח אותנו להיאבק ןלהתעמת
עם אזרחים שהם אחינו, ואת המשפחות
לגרש מבתיהם וממפעל חייהם - לא פחות!

אז דע לך, אישי אריאל שרון
שאנו החיילים, מראשון עד כמעט אחרון
נמצא את הדרך שלא לבצע
דבר כה מתועב ומאוס, כל אחד חש ויודע.

חלק ממנו, אומרים שכבר קרוב לשתי רבבות
כבר סגר וחתם, בלי סיסמאות נבובות
שהוא- בטרנספר ליהודים לא ישתתף
ותמצא לך אחרים שיעשו זאת בכיף...

אך רבים רבים שחששו לחתום בפרוש
החלטתם שמורה בלב, שלא יתנו יד לגרוש
וגם אם לא הצהירו בקול  צלול ורם
הם, את גוש קטיף לא יעקרו לעולם.

ועוד אחרים, תלמידי רב זה או אחר
בני ישיבות ומכינות יעשו כמו הרב אבינר
ובשעת פקודה יסבלו מהתקפי פתע
של איבוד הכרה, כאבי בטן, שבר או נקע

וחיילים חילוניים שלא מזדהים כימין או שמאל
יתחילו לפתע מכאבים עזים לסבול
ובלי להתבלבל, בצורה לא צפויה
יתלוננו על חולשה ברגל או יד רפויה.


ואף אחינו הדרוזים, אחרי אותה עלילה
כבר הודיעו בברור שלא ישתפו פעולה
וכולם כולם , למקטן ועד גדול
יבחרו לומר: המפקד, אני לא יכול!

אז אולי אתה סומך על קומץ שמאלנים
שהצהירו שלטרנספר אויבים אסור כבר מזה שנים
אך עתה , אתה חושב, הם יתגייסו למשימה
לגרש יהודים שבנו בית והפריחו שממה.

אז דע לך שתמצא מם  רק מעט
כי הם בקיץ עוזבים את הלבנט
ומרבים בנסיעות אל מעבר לים
פריז, בומביי, ניו יורק או אמסטרדם.

והמעטים, אלה שבארץ ישארו
הם יישבו בבית מול המחשב וייקטרו
אך להתאמץ ולהזיע ולסחוב אנשים -
מזה הם בוודאי יותר חוששים.

והם מעדיפים להילחם דרך המקלדת
בלי לקום מהכורסא ובלי לצאת מפתח הדלת
כי הקשר שלהם לאחיהם ולפיסת ארץ זאת
מזה זמן כבר  הפך וירטואלי להיות.

ולכן, ההתנתקות  הארורה לא תצלח
ואתה תמצא את עצמך, יום אחר כך
בזוי ומושמץ גם משמאל גם מימין
ואיש כבר בך אינו מאמין

ותוכל אז לומר שאתה מתחרט
כמו שאחרי ימית הכית על חטא
אך הפעם איש לך לא יחכה
ופשע ההתנתקות לך לא יימחה!


                                    חייל אלמוני