היא יושבת לה שם
לבד לגמרי
שומעת את הלחישות שלהם
היא לא אומרת דבר
רק מביטה בהם - מחובקים, מאושרים
היא לא עושה דבר
רק מסתכלת ובוכה
דמעות של ייאוש
דמעות של בדידות
הם מתנשקים - והיא מוחה דמעה
הם רוקדים, צוחקים והיא כבר הלכה
היא חוזרת לבית הריק
מחפשת חיבוק אך לשווא
מוצאת נחמה בבקבוק
זה יותר מדי בשבילה
"יותר מדי לבד" היא אומרת, ויורה
יורה לעצמה בלב, הלב שכל כך רצה אהבה,
ועכשיו אין סיכוי שייקבל...
הבדידות תקפה אותי... וזה מה שיצא... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.