את אף פעם לא תביני
את לעולם לא תדעי
כמה שאני אוהבת... אותה
אז יצאתי שונה
זה לא מבחירה.
ככה יצאתי.
זה לא שאני יכולה לשנות את זה
כי תאמיני לי, אם יכולתי הייתי משנה הכל.
בשבילך הייתי משנה הכל אמא.
את כולי
את הרגשות שלי
את החיים שלי
את הכל... רק בשבילך
כי את יודעת משהו?
אני אוהבת אותך
אוהבת אותך יותר מהכל
גם יותר מאבא,
באמת.
חשבתי לעצמי, למה אני סובלת?
חשבתי על התאבדות..
כמובן, התשובה הסופית.
אבל לא, כי אני יודעת שאף אחד לא יעזור לך בבית אם אני לא אהיה
פה
אף אחד לא ישמור על המפלצת הקטנה ואף אחד לא יעזור לך כמו שאני
עוזרת לך בבית
אז חשבתי עלייך. אחרי היחס שלך ושל אבא אליי, שהלכתי לחדר,
ישבתי על המיטה והחלון היה פתוח, שהסורגים לא היו...
חשבתי. חשבתי הרבה. במיוחד על מחשבה אחת...
לקפוץ. ואת יודעת, זה היה כל כך רציני.
יודעת למה חשבתי על זה?
כדי שלא יכאב לכם שיש לכם בת שהיא דו מינית.
שאף אחד לא ידע, שהבת שלכם הייתה עם בנות.
כדי שלא תהיה לכם את הבושה, ממני.
ושלא תסבלו, במיוחד את, שלא תבכי ושלא תצעקי עליי... ושלא יכאב
לך.
כי כשכואב לך, כואב לי הכי בעולם.
כי אני אוהבת אותך. אני לא יכולה להגיד לך כמה...
ואני מצטערת שאני משקרת לך כל יום מחדש.
אומרת לך שאני הולכת לזאתי ולזה ובעצם אני נמצאת איתה, כי אני
מתגעגעת אליה ולא יכולה בלעדיה...

אמא אני אוהבת אותה.
היא מושלמת כזו.
היא כל כך יפה, היא כל כך עדינה, היא כל כך הכל.
היא כבשה אותי. כן, כמו שאבא כבש אותך... רק שהיא אישה.
ואת יודעת עוד משהו? זה טבעי.
כמה שתחשבי שזה לא.

זה מאוד טבעי וזה אנושי.
זה לא מחלה... ולא יוצאים מזה תוך 10 דקות... גם אם תעיפו אותי
מהבית.
אני אעדיף לישון על הספסל ברחוב כמו מסכנה מאשר לוותר עליה.
אני מקווה שייצא לך איזה יום לשבת על המחשב... סתם לחטט לי
בדברים ולראות את זה...

ואת יודעת עוד משהו?
אני אוהבת אותך.
הרבה, אמא...