עץ פורח הרחק מכאן,
שורשיו ניטעו בסמוך לים
אזכור תמיד יופיו וצמרתו,
הרי אני הוא זה ששתל וטיפח אותו.

ואת טיפסת עליו גבוה
כן, כמה גבוה את טיפסת
ענף אחרי ענף ונשארת
על הגבוה ביותר ושכחת
כן, את מי את שכחת
אותי.

אז באתי לבקר
כזה או אחר
לפעמים זה עוזר את יודעת
ובשמחה מהולה באין עצב לחשתי לו:
"עוד מעט נפרדים"
הקמתי גרזן עמוק מליבי
ומסולם שבניתי שורשיו החלו נפצעים.

אבל את טיפסת עליו גבוה
כן, כמה גבוה את טיפסת
ענף אחרי ענף
וגם כשבאתי את נשארת
בעיניים צוחקות הסתכלת
ועל האצבעות בשלב האחרון דרכת
ושכחת,
כן, את שכחת אותי.

חזרתי לדרכי
כזה או אחר
אך במהרה שבתי לבקר,
אל הענף הגבוה ביותר את ליבי קשרתי
וטיפסתי,אני טיפסתי מהר
אז הגעתי וגיליתי
שאת טיפסת
כן, על אחר
והוא גבוה יותר.

ואת טיפסת גבוה,
כן,כמה גבוה את טיפסת
ענף אחרי ענף
ועוד ענף אחד
וגם כשבאתי את נשארת,
בעיניים צוחקות הסתכלת
וטיפסת עוד אחד,
אז החבל נקרע
באדום בוהק הוא נצבע.

מבט אחרון אל העץ שפורח הרחק מכאן
את שורשיו נטעתי בסמוך לים,
אזכור תמיד יופיו וצמרתו
אני הרי הוא זה שטיפח אותו.

לדרכי אני ממשיך
לפעמים זה עוזר את יודעת
לא אבוא לבקר
לא כזה ולא אחר
זוכר את העץ את הענף ואותך
אם תרצי מהענף תבני סולם
תשרפי את העץ
ותבואי לבקר
אני בדרכי מחפש לי אחר...
אחד דומה..
אבל נמוך יותר.

ואת טיפסת גבוה
כן, כמה גבוה את טיפסת
ענף אחרי ענף
וגם כשבאתי את נשארת
על הגבוה ביותר
ושכחת.