יין,
אשה,
תאוות...
איסורים.
ידייו פסעו מאליהן אל גופה.
זו לא אשמתו.
- זה היצר הפורץ, זה הגעגוע המדבק...
רעד קל חלף בו בנשוק שפתיה את שפתיו, בעת השקתה אותו שיכר
בלאט.
עבירה גוררת עבירה.
שבועת-אם חלפה מעל ראשו, לא נוגעת בו, ממשיכה הלאה...
חג,
אולי זה שבועות.
זגי ענבים,
רגליים יחפות
- במיטה שלו.
כבר הגיעה עת הגת. עת לעשות יינות,
עת לעשות אהבה.
עת להפר שבועה.
יצרים
מחול רגשות
ופיתויים
איך שבתה אותו זו אך במבט עיניה
מעולם לא הביטה בו אשה כך,
עד כה.
הרצון ניבט בעיניה, כמעט יוצא הוא לתופסו במו ידיו השוקקות.
הוא אך השתעבד לרצונה.
איך דלת ביתו נפתחה, אולי מאליה,
איך מיטתו הצרה הכילה מסיק שניהם,
נס מאלוהים.
(הוא עוד שומר,
הכל בסדר...) |
