זה סיפור עם מוסר השכל, המעביר לנו שאף אחד לא חבר אמיתי שלך,
כולם ינצלו אותך תמיד.

הי, שמי הוא רוני, אני בת 11 ולומדת בביה"ס יסודי יחדיו.
אוקיי, אז כאן אני אספר לכם מקרה שקרה לי. אז ככה:

אני ילדה רגילה שבאה השנה לביה"ס, מצאתי לי חברה טובה ושמה הוא
דנה. היא ילדה חמודה כזאת, היא משחקת כדורסל בחוג פעמיים
בשבוע. אני ודנה החלטנו להיפגש אחרי ביה"ס. אני והיא קובעות
להיפגש אחרי החוג שלה, אני הולכת בארבע ומחכה לה ליד המגרש.
ואני מחכה לה כבר שעה... והיא לא מגיעה, החלטתי לחפש אותה
במגרש, נכנסתי למגרש עצמו וחיפשתי אותה. נועה, שכנה שלה, הייתה
שם במקרה וכששאלתי אותה איפה דנה היא השיבה "היא חזרה באמצע
החוג הביתה... היא לא הרגישה טוב." התקשרתי אליה לפלאפון אבל
הוא היה לא זמין... הלכתי הביתה והתייאשתי לחפש אותה.
יום למחרת באתי לביה"ס כרגיל וראיתי את דנה מצחקקת עם
המקובלות, אמרתי לה "דנדוש, אפשר לדבר?" דנה לא ענתה... היא
המשיכה לצחקק עם חברותיה המקובלות, או אפשר להגיד החדשות.
לאחר מכן מלכת הכיתה ענתה לי בביזיון רב: "תקשיבי לי טוב מאוד,
דנה לא חייבת לדבר איתך, הבנת מותק??? היא מעדיפה לא לדבר עם
חנונית כמוך." וציחקקה עם חברותיה, וראיתי שגם דנה ציחקקה...
וכשהבנים באו למקום הם ביישו אותי. "מה קרה, רוני, את רוצה
שאורי יהיה חבר שלך?" אורי קילל אותי ואמר לי קופה, ורצתי פשוט
בבושת פנים, והבנתי שדנה היא לא חברה אמיתית בכלל ושהיום
יביישו אותך ולא תמצא לעולם חבר שיעריך אותך כעצמך.