לא, אמא
את אינך אשמה!
שהבת שלך כבר מזמן
איבדה את עצמה
היא מתה מזמן
מוות איטי וכואב
שלאט לאט
כל חלקיק נשימה הורס

אם רק היית יודעת
או שאולי את כן
אך מעדיפה להדחיק
את מה שידעת מזמן
כשעוד היא הייתה ילדה

ידעת... שהיא חסרת תקווה
אך ציפית שזה ישתנה
ועכשיו את רואה שלא
שותקת, לא אומרת מילה
מעמידה פני שמחה
כאילו הכל כרגיל

ואתה, אבא אתה יודע
כי גם אתה כמוני, חסר חיים!
אתה יודע מה עובר עלי בפנים
כי אני הרי כמוך בדיוק
ואת הדבר הארור הזה, קיבלתי ממך
אך גם אתה שותק ולא אומר כלום
מחכה שהכל יסתדר

אז זהו, שלא!
ואמא, התעוררי ודעי
שהילדה שלך תמיד הייתה ותהייה
ילדה אבודה, לא שווה
שרק למות היא רוצה
ואולי כעת, היא מתכננת את מותה?