שקו האופק נושק לקו האדמה,
צאו והביטו בשמש הכתומה,
ראו כיצד היא מפייסת בגווניה העזים סופו של יום נוקשה
עת ננעלים שערי השמים, צאו לשדותיכם הירוקים והתבשמו מן המחזה
אחר חיזרו לביתכם, למיטתכם והנביטו זרע איש באישה
ותנו חיים בפרי האהבה,
כי בי נחתם חותם צרוב ככוויה חשוכת מרפא
וכבר אין בכוחי לחבר אות למילה הצרופה,
בבואי לתאר או לפתור את החידה
במפגש לילי קסום, רגע של תשוקה,
אתם במעשה הבריאה תיצרו משמעות חדשה,
משמעות שבשבילי נעלמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.