ואני פה... לבד.... מוקפת בהרבה אנשים אבל מרגישה לבד...
מרגישה מישהו אחר, אדם אחר, אחרי השינוי העצום שעברתי, להתנתק
ממנו, אבל לא לחזור לאחור, להתקדם לדרך חדשה, וקצת שונה,
לנסות, להיכשל, לנסות שוב, ושוב ליפול...

מרגישה ויודעת שזה נגמר, לא חושבת אחרת... אבל לא מפסיקה
להיזכר, לא מפסיקה לראות את הרגעים הקסומים, העצובים, מלאי
התשוקה, מלאי הרגש, היפים, המכוערים, כל הרגעים שלנו יחד...
כואב לי... אבל לא מצטערת... קשה לי... אבל לא נשברת... הבטחתי
ולכן אני מקיימת...
ואני פה עכשיו... זמן אולי קצר, אבל כל כך ארוך בשבילי, הזמן
לא זז, לא עובר, לא חולף... ואני כאן...
אומרת לכולם... שזה לא יחזור, שאני מישהי אחרת עכשיו, שאני
שונה, בוגרת, יודעת מה אני עושה, אבל אולי זאת רק אמירה, בלי
כוונה...

אתמול... סוף סוף... אבל כלום... מתרוממת... ושוב נופלת...
ראיתי אותך, שם... או אולי פה... קרוב... קרוב מאוד... אבל לא
היית איתי... היית אדם אחר, העיניים שלך כבר לא מסתכלות באותו
מבט, הצחוק שלך, כבר לא אותו צחוק חמוד מלא ברגש, הקול שלך...
כבר לא משדר לי דברים מעבר למילים...
הריח שלך, שכל כך אהבתי... כבר לא מריח אותו הדבר... הכל
שונה... פתאום...
הצעדים שלך מרחוק... שהייתי מזהה אפילו בלי לראות, כבר לא אותם
צעדים מרחפים, קלים... הפכו לצעדים כבדים, גדולים, רועשים...
אולי זה רק אני... אולי אתה לא השתנית... הרגש שלך נשאר אותו
רגש... העבר אולי לא נשכח, לא נגמר... אולי זאת רק נדמה לי...
המקומות שהיו בהם כבר לא מעלים לי פרפרים כשאני שם... רואה
אותם... הם סתם עוד מקומות... של אנשים... קטנים... אוהבים...
הכל שונה פתאום... קשה לי...
רוצה מישהו. שיהיה איתי, שיחבק אותי... מתגעגעת... רוצה
נשיקה... אבל לא ממך...
הרגש שלי כבר לא אותו רגש, האהבה שלי... כבר לא אהבה... הגעגוע
אליך... הוא כבר לא געגוע למישהו שאוהבים באמת, לאהבה אמיתית,
אלא געגוע לאדם קרוב, לאדם יקר... שאולי גם פגע אבל ידע גם
לשמח, לאותה שנה מופלאה וקסומה, לאותם רגעים שמחים וגם
עצובים... אבל לא כאהוב... כידיד טוב... כמישהו שהבטיח שיהיה
תמיד בשבילי... לא מקיים... רק מדבר...
ואני... אני בשלי... הבטחתי שלא נדבר... ואני מקיימת, למרות
שכואב, למרות שקשה, למרות שאני מחזיקה את עצמי לא להרים את
הטלפון ולחייג את המספר שעדיין לא שכחתי...
מה, אתה לא מבין שאתה חסר לי, אני מתגעגעת לבנאדם שהיה קרוב
אליי, שידע דברים עוד לפני שאמרתי, שקרא אותי לפני שדיברתי,
שידע מה אני מרגישה רק ממבט אחד, שידע מה אני אוהבת, מה שונאת,
שידע לשמח כשצריך, לדאוג כשהיה עצוב...

תבין כבר! מתגעגעת לבנאדם שאתה! למה נעלמת מחיי בלי להגיד
כלום, בלי לבקש, בלי לשאול... פשוט ככה... נמחקת... כואב...