הכל מתחיל בלבן.
כשאתה יושב מול הדף הלבן אתה יודע שככה התחילו כולם.
סופרים ומשוררים שהם אישיות ב"ארץ -עיר",
כל הגדולים התחילו ככה, וזה גורם לך להרגיש טוב.
רק חסר איזה וויסקי משובח, נקי בלי קרח,
זוהר בזהבו מכוסית הזכוכית,
שיחליף את הדיאט- קולה מהפחית עם פיסת הלימון.
וחדר אפוף עשן סגלגל שיחליף את השלט "אסור לעשן" שמתנוסס
מעליך,
ואתה מסודר.
כולם שווים מול הדף הלבן,
בדיוק כמו שהמורה חביבה אמרה "יש לך פוטנציאל!",
ואז מגיע הרגע הארור, שצריך להתחיל לשפוך אותיות שחורות ,
ואז אתה מבין שאתה לא, אתה לא כמותם.