פתחתי את השער של הבית שלי ונכנסתי. הכלב שלי קוטג', כרגיל קפץ
עליי בשמחה. אז כרגיל נתתי לו ליטוף קטן ונכנסתי הביתה.
כמובן שאמא ישר שאלה איך היה בכיתה החדשה, אז ישבנו בסלון
וסיפרתי לה על הכיתה החדשה ועל המורה החדשה ועל החברים החדשים
"מי החברים החדשים שלך?" שאלה אמא
"הכרתי כמה אנשים, אלון ותמיר קוראים להם, הם מהכיתה שלי, הם
הכירו לי עוד כמה אנשים בשכבה" אמרתי
אז אמא שאלה "והם אנשים טובים?
"כן הם אנשים מה-זה טובים" אמרתי לה
"וואלה, אז סך הכל הסתדרת" אמרה אמא
"כן", אמרתי
עליתי לחדר שלי והתקשרתי לאלון
אלון ענה, שאלתי אותו כמה עולה המסיבה של הלילה אז הוא ענה לי
75... ההסעות זה תוספת של 10 שקל
"סבבה אחי, אני ישיג ונבוא אליך ב 22:30 טוב כפרה?"
"סבבה, נשמה" הוא אמר וניתקנו
ירדתי למטה אמרתי לאמא שלי שאני צריך 85 שקל
"מה? בשביל מה?" היא שאלה
"סתם יש היום מסיבת תחילת השנה" אמרתי לה
"עם מי אתה הולך?" היא שאלה
"עם החברים החדשים שלי, אלון, תמיר, אבי ולירן" אמרתי
"אתה רק הכרת אותם היום והם כבר הזמינו אותך למסיבה???" היא
שאלה... "כנראה שכן... אמרתי לך, הם נראים מה-זה סבבה של
אנשים" אמרתי, אז היא אמרה שזה נראה קצת מוזר, אבל נתנה לי
85.
הלכתי קצת למחשב בשביל לראות מי מהחברים הישנים שלי מחובר
ל-ICQ. הדלקתי את המחשב פתחתי את ה-Winamp שמתי לשמוע את השיר
של שר-אל "תשמרי על החלום". אני אוהב מוזיקה מזרחית. גם קצת
דיכאון, אבל פחות. בדרך כלל אני אוהב לשמוע מזרחית שמחה, כי זה
מרגיע וכיפית כזאת עם כל הדרבוקות.
פתחתי את האיי-סי-קיו קצת, ואחרי איזה חצי שעה חיפשתי את
האיי-סי-קיו של עדי, הילדה החמודה החברה של עומר.
לא מצאתי אותו. מחר אני ישאל אותה.
השעה 21:30 חשבתי שאני יתחיל להתארגן... אני בנאדם שלוקח לו
הרבה זמן להתארגן. ככה ששעה זה כבר לא תספיק לי, אני מתקלח
הרבה זמן ועוד אחר כך עד שאני מסדר שיער זה שעה... אף פעם הוא
לא נראה לי טוב וזה מעצבן.
בשעה 22:30 כרגיל מאחר, מצאתי את עצמי עוד מסדר את השיער, בימי
שישי כשאני ממהר דווקא תמיד יוצא לי הכי קשה לסידור.
ואז התחילו טלפונים ושיגועים אך לבסוף ב-22:40 היתי מוכן
ויצאתי מהר, תמיר ולירן חיכו לי מחוץ לבית.
"אמא, אני הולך" אמרתי לאמא שלי
"יניב, תשמור על עצמך, אני מבקשת" היא אמרה
"אל תדאגי אמא, הכל יהיה בסדר" אמרתי לה, ויצאתי.
"שיוו, מה זה. תמיד לוקח לך כל כך הרבה זמן להתארגן?" שאל
תמיר
"חחח, אשכרה אדון איחורים כמוני" אמר לירן
לירן הוא בחור שלוקח הכל בצחוק זה מה שאני אוהב בו, אחרי
שהתכנסנו אצל אלון הלכנו כולנו ל'קניון ערים' להסעות. כשהגענו
לשם אחרי 2 דקות כבר התחננתי להיות במסיבה!
ריח הסגריות באוויר כבר חנק אותי, היו מלא ערסים ושלא נדבר על
מה קרה כשהגיע האוטובוס הראשון! כולם ישר טסים לכביש ואיך
שהאוטובוס עוצר זה היה מכה! כולם דוחפים ונדחסים לתוך
האוטובוס! אנשים נפלו על הרצפה ודרכו עליהם! פשוט גועל נפש!!!
למזלי, הצלחתי להכנס לאוטובוס עם החברים שלי, התיישבנו מאחורה
בסוף. פתאום נחתה עלינו צרה,
חבורה של 7 ערסים פתאום באה, אחד מהם פתאום יוצא עלינו ביציאה
"יאללה חברה, קומו" אז אלון ישר אומר לו "חחח, מה-זה??? תחפף,
תחפף,". אפשר לאמר שנכנסתי קצת ללחץ, אני לא בחור שנכנס לקטטות
- ובחיים שלי לא הלכתי מכות. פתאום לערס הראשי נפתחו העיניים
"מה זה??? מה אמרת לי?" אז תמיר עונה במקומו "הוא אמר לך
להתחפף, אז תעוף מהעיניים!" הערס תפס את תמיר בחולצה אמר לו
בעצבים "תקשיב לי, אני לא איזה אחד מהחברים שלך, כדאי שתשמור
על הפה שלך ותיקח את החברים שלך ותעופו לנו מהמקום!!!" ישר
אלון ואבי קפצו והתחילו איומים עד שהנהג צעק "הלו!!! חברה
תירגעו שם מאחורה ותשבו, אחרת אני זורק אותכם מהאוטובוס!!!"
"חכו חכו" אמר הערס "אתם הביתה לא חוזרים" הוא אמר.
מה זה הייתי לחוץ! אבל אלון אמר, "אל תדאג אחי, הוא על הזין
שלי הבחור הזה, הוא יגע במישהו פה הוא יהיה בבית קברות!
כבר ירד לי קצת המצב רוח, אני לא יכול לסבול שכל אחד חושב
שמגיע לו הכל! מה הערס הזה קנה את האוטובוס שהוא יבוא ויגיד
לנו ללכת??? סעמק, מה זה החרא הזה??? אמן והוא ישרף הזבל הזה!
הגענו ל-DOME סוף סוף, ירדנו מהאוטובוס, בכניסה היה מה זה תור!
אפשר למות! אבל חיכינו כדי שנוכל ללכת לקופה, שם לקנות כרטיס
ולהכנס. פתאום עוד צרה: "האא, השתלטנים פה" הסתובבנו וראינו את
אותם חבורת הערסים שחושבים שהם בעלי האוטובוס. "מה אתה רוצה
עכשיו, יא מכוער?" אמר תמיר. "חחח, רגע, תגיד אתם מתכננים
להכנס למסיבה הזאתי?" אמר הערס...
"אממ כן, זאת היה התוכניות שלנו, אם יש לך בעיות אם זה אז אתה
באמת יכול לקפוץ לי" אמר תמיר. ישר הערס נכנס לקריזה "זהו! אתה
מת!!!" הערס דפק לתמיר אגרוף לפנים, קיבלתי שוק! אלון ואבי
קפצו עליו ודפקו לו פיצוצים רצח ואז החברים של הערס קפצו עליהם
ופירקו אותם והלכו.
אחרי שהחברים שלי נשארו חבולים, הערס אמר, "זה ילמד אותך לקח
לשמור על הפה שלך" אז אלון תפס אבן, קצת גדולה, זרק אותה על
הערס! הערס חטף עצבים, ובריצה בא ודפק לאלון בעיטה בפרצוף!
כמובן שמסביב היתה התקהלות, וכולם ראו איך אלון חוטף בעיטה ומה
שהרגיז אותי שאף אחד לא בא לעזור לאלון! אלון דימם אחושרמוטה
מהאף. אבל הערס גם נפצע, היה לו פצע גדול על המצח, אז הערס אמר
"חכה חכה, היום שלך יגיע" אז אלון אומר לו "זה מה שאמרת
באוטובוס אבל בינתיים אני רואה שאני חי" הערס בא לעשות לו עוד
איזה משהו - אבל אז באה המשטרה! "טוב תקשיבו ילדים, אם אני
רואה פה עוד איזה נגיעה אחת במישהו אתם תלכו לחקירה כזאתי שלא
תדעו איפה נחתתם!
"אז הערס אומר לו "לך, יא מנייאק מה אתה שווה???"
השוטר התעצבן, "מה זה?" הוא אמר, "מה ששמעת" אמר הערס!
"טוב תקשיב אתה בא איתי" אמר השוטר "לך תיקח איתך את התחת שלך
ותעוף" אמר הערס" השוטר לקח את המכשיר קשר שלו "יחידה 2 בואו
לאזור הכניסה" לאחר דקה הגיעו עוד 6 שוטרים ועוד 2 בניידת
ודחפו לשם את הערס בכוח.
הערס צעק לעברנו "זאת לא הפעם האחרונה ששמעתם ממני!!!"
ידעתי שהייתי צריך להשאר בבית!

המשך יבוא...