שפתי הבודדות יכולות לומר
מילים יפות רבות
טיעונים נכונים,
דרכי מוסר, לקח והגיון
אך הן מתגעגעות נואשות
לנשיקות שלך.
לשוני נדבקת לחיכי
כאשר אני רואה אותך
ובקושי מצליחה לומר שלום
אך היא מתגעגעת נואשות
ללשון שלך.
כתפי רועדות כל החורף
מתעטפות במעיל צמרירי
וצעיף שעיר על העורף
הן יכולות להסתדר טוב מאוד
לשאת בגבורה את משאות היום-יום
את משקל הלילה
אך הן מתגעגעות נואשות
לזרועותיך
לחיבוק שלך.
אצבעותיי יכולות ליצור יש מאין
לאחוז בעט, לטייל על המקלדת
לסדר, לשלם, לנקות, לחתוך, לנגן ולבשל
אך הן משתוקקות להיכרך באצבעותיך
ללטף את פניך, לטייל על גופך
ידי מחכות נואשות
שתאחז בהן. |
