ואולי בסוף השמיים יש מקום
שאחרי יום סגריר ואפור
יש פינה להתכנס
להתקפל, זמן להישאר
לחכות עד שהזעם יעבור
להתעטף ברקיע חמים
באריג שקיעה מיום קיץ שעבר
כי בסוף השמיים
יש מקום, אולי
שאחרי כל מה שבא והולך
אחרי טעויות אין ספור
יש שם אור חמים שזורח ברחמים
ותמיד פורחת שם פריחה
שנבטה מתוך זרעי סליחה
אז אולי אחרי היום הזה
אני אמצא שם רגע שקט
שבו הפחדים מתנדפים ומתכלים
להתעטף באריג אור שמש רקום
רגע שלם שזורם קצת אחרת
לא מחפש, לא מצפה ולא רוצה
רגע שעולה רק מתוך הטוב שנמצא
כי אין שם רעם
ואין שם זעם
ולא נימצא שם
כוח לרמוס ולהרוס |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.