היה לי פעם כדור בדולח
שמרתי עליו מכל פגע
פחדתי שהוא ישבר
יום אחד הכרתי חברה
אחרי ימים ושבועות
הרגשתי שמגיע לה לקבל את הכדור
הבאתי לה אותו, חשבתי שהיא תשמור עליו
היא קבלה אותו, שחקה בו ואיתו
יום אחד, היא נפצה לי אותו
"בטעות" היא אמרה
התחלתי לאסוף את החלקים המנופצים
כל חלק חובר בקושי לחלק אחר
ימים, שבועות, חודשים עברו עד שחיברתי הכל
ואז ראיתי שחלק אחד חסר
לא מצאתי אותו בכלל
הבנתי שאת החלק הזה לקחה היא איתה
החלק הזה תמיד יהיה שלה
כדור הבדולח לא יהיה חלק ומושלם כמו פעם
הפעם שמרתי עליו יותר טוב
ואז, הכרתי ידידה חדשה
חשבתי, ידעתי שהיא שונה
ראיתי איך הסדקים שבבדולח מתחברים, מתאחים מחדש
בגללה, בזכותה
אחרי זמן מה הבאתי לה את הכדור
היא לא ידעה מה לעשות איתו
אמרתי לה, עכשיו הוא שלך
היא לא ממש רצתה אותו
הוא בלבל אותה
ואז הוא שוב התנפץ
הפעם באשמה שלי, כשלקחתי אותו ממנה
כדור הבדולח היה צריך להישאר אצלה
אבל בגלל פחד שלי, לקחתי אותו
ועכשיו, אני עוד הפעם מחפש ומחבר אותו מחדש
יודע שהוא לא יהיה כמו פעם
כי עכשיו עוד חלק חסר
פיסה יותר משמעותית מהקודמת
ואולי
החלק הזה עוד יחזור אלי, ביחד איתה
יום אחד...

My heart