לירון בש / דאגה נסתרת 16.05.01 |
והשתיקה נמשכת
היד כל היום רועדת
ואני כל כך פוחדת
יש לי מין הרגשה
שאני הולכת לאבד חברה טובה
כל הזמן יש לי תחושה מוזרה
שמשהו הולך לקרות בלי שאדע
מישהו עומד להיפגע
אני מקווה שלא
אבל התחושה גדולה
למרות שאני לא מאבדת תקווה
עד שאדע מה כל כך נסתר באפלה
אני מאד מקווה שזאת היתה רק תחושה קטנה
ושמחר אקום בבוקר
ואגלה שכלום לא קרה
והשמש תזרח ותאיר את היום
השחור של הלילה ירד
והיום הלבן יתעורר
כשבתוכי חיוך קטן בלב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|