[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רונן פוקסמן
/
לזכרו של חבר

רזיאל נגר ז"ל נהרג בעת טיול ברמת הגולן כשעלה על פגז נפל ישן
                           



לחבק את האדמה,

ולאן שאפנה, קרוב או רחוק,
אל מרחבי גולן לבושים ירוק,
שידעו מלחמות ואינספור חללים,
המחבקים עכשיו נער עטוף מילים.

מכל עץ מכל שיח, כמו מתמונה
אותו חיוך מאיר לי מתנה
וממי הנחלים בם רחצתי שוב ושוב
נשקף אלי המבט האוהב, האהוב.

                                          פזמון- ובכל לילה
לפני שנרדם
                                                   נושא
תפילה בקול דומם,
                                                   שלא אשוב
לחלום דמותו
                                                   וכשאקיץ,
יחזור הכל לקדמותו.

רוצה לחבק כל פיסת אדמה,
כל דרך, כל שביל בזו הרמה.
רק כך אשמור סוד שחלף
של נער יפה, ובן שנאסף.

                                         פזמון- ובכל לילה
לפני שנרדם
                                                 נושא תפילה
בקול דומם,
                                                 שלא אזדקק
לחלום דמותו
                                                 וכשאקיץ,
יחזור הכל לקדמותו.


                           




כך באמצע היום,

התיישבתי, על פי פקודה מברכיי.
ראשי נדחק בין כפות ידיי,
הדמעות הסתדרו בשורה בעיניי
ופשטו בצריבה במורד לחיי.

כי הבנתי שקרה מקרה איום.
איבדנו מלאך כך באמצע היום.

"אלוהים! זו טעות!", רציתי לומר,
יש הרבה עבודה למלאך הקטן.
לא ייתכן שזמנו כבר נגמר,
תחזיר אותו ונשכח מן העניין.

אוהב את האשליה
ושונא את המציאות.
רוצה לנצור מה שהיה
ולתקן את הטעות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שטקר, שטקר,
אצבע לשטקר,
איזה כיף לשיר,
כשהאצבע בקיר,
ילד נחמד תדחוף
את כל היד...


אפרוח ורוד,
והוא לא כל כך
זוכר איפה הוא
שמע את השיר הזה
בפעם הראשונה,
אבל זה נורא
כיף, תנסו גם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/05 12:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רונן פוקסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה