הופעת לי פתאום.
עם ריח של קיץ
מה ראית בי,
אינני יודע עדיין.

קראתי לך קיסה,
שמי בפיך - זייצ'יק.
עת רדת הערב
תשרטי את גבי,
              זרועותיי,
              ידיי,
              נשמתי,
ואני אנשוך-אכרסם בעינייך.

מתחת לחושך סיפרת לי
על ילד שהיה ואיננו.
ופתע חשבתי
אולי אני התינוק
או גבר אחר שעזב מבלי שוב עוד אלייך.

קראתי לך קיסה,
ושמי בפיך - זייצ'יק.
עולה כבר הבוקר
את בבכייך האילם,
ואני עם היין.

ואין אני יודע רק זה
מבעד ערפל אהבת-אלכוהול.
אינני נושם בלעדייך.

לעולם,
לא יכולתי אחרת,
נאחזתי עד צאת דם-בוער,
בכף ידך השורטת.

קראתי לך קיסה,
שמי בפיך - זייצ'יק.
לו רק שמעת מלך חי וקיים,
את שיר-תפילתו של בנך,
זה השיכור האומלל.