[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריאל סנטוס
/
הם - אנו

זרים פורעים את שערם / בידי אבק רחוב
נערי מדף של אף אחד / חשופים עולים באוב

רבבות אלמונים צלובים עירומים / דמם ניגר לשפתי המביט מן הצד
במעילו המרווח לא יחוש / בצינה העוטפת, כל שורה הוא ניצת

מחדש עד יכלה, כזיעה הניגרת / מתנוך אזנו על המלים
מלכלכת דמם של כותב ומשוררת / עת באו נוזלים בנוזלים

יגידו שסוף, שכדאי לוותר / שאולי לא כדאי לבטא
את רחש הלב - בלב אצטדיון / על מדף ממקל מטאטא

או אולי זהו חסד,  דמי שילומים / מתנת אירוסי גורלם האכזר
לעמוד בגאון בצליבה, ערומים / רועדים למבט מגלבו של הזר







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סוף הוא תמיד
התחלה.


למשל, יש ביצים
בלול שעושים מהן
חביתות.

לא התחלה טובה
לחיים
האזרחיים?
באמא שלכם?


מה רציתי להגיד
כאן?

אפרוח ורוד, עד
הסוף המר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/05 12:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריאל סנטוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה