עומד שם ומביט,
מרגיש כל כך חסר תכלית,
מבין שהגיע הרגע להחליט,
מתרגש כמו טוראי בחזית,

מסתכל לה ישר בעיניים,
מתחיל לחשוב שהיה צריך לשקול זאת פעמיים,
מתקרב לאט לאט,
ומרגיש חלול יותר אבל רק בקצת,

מרגיש חם מבפנים,
וזה מכה בי כמו אגרוף בפנים,
כמה שהיא יפה,
עד כמה שזה נורא,

עומד שם בפינה החשוכה,
משפיל מבט אל הריצפה,
חושב להתחיל לברוח,
אבל פשוט נגמר כבר הכח,

מסתכלת לי ישר בעיניים,
גורמת לי לחשוב פעמיים,
מתרחקת לאט לאט,
וככה אני נשאר מנותק,

מושך בהדק ומה שנשאר זה רק אבק...