שלום, נעים מאוד. אני אהיה המלווה שלך בנצח הקרוב.
מה? לא בדיוק. למעשה, אתה די, אה, מת.
אל תבהל יותר מדי, זה קורה לכולם בסוף, אתה יודע.
אני? אני מלאך. לא, באמת. אני יודע שהתמונה הראשונה שעולה לך
לראש היא של מלאך לבן לבוש גלימה ארוכה מתנפנפת, כנפיים
מנוצות, ענקיות, ואולי גם נבל מוזהב, או עיגול זוהר מרחף מעל
הראש. בכנות, אין לי מושג איזה מוח קודח המציא את השטויות
האלו. אני לא מכיר מלאך שמכבד את עצמו שילך לעבודה רצינית אחת
עם גלימה, הילה מנצנצת, ונבל מוזהב. טוב, במחשבה שניה אני כן
מכיר אחד... אבל הוא לא דוגמא לכלום.
חוץ מזה אני בכלל מלאך חבלה.
אל תראה מופתע. כבר אמרתי לך, הדימוי שיוצא לנו שם למטה מופרך
לגמרי.
מה עושה מלאך חבלה? שאלה מצוינת. תן לי לספר לך. מלאך חבלה
גורם לדברים מעניינים לקרות, מפקח על ארועים גדולים, ומנווט
חיים של אנשים למטרות גבוהות. מה ההבדל, תשאל אותי, בין מלאך
רגיל אלינו? אהה! מלאך רגיל הוא בובה על חוט. פקיד. יפה אבל עם
איי-קיו של דיקט. בלי להעליב את המלאך. או את הדיקט. לנו,
מלאכי החבלה יש רצון משלנו. זה כישור נדרש, אתה מבין. אתה לא
יכול לחולל מהומות בקנה מידה גדול בלא יכולת אלתור מסוימת,
ורמה כלשהי של הנאה ממעשה ידך.
אמרתי מהומות? תהיה בטוח שהתכוונתי לזה באופן הנחמד ביותר שאתה
מכיר.
בחירה חופשית? מה הקשר? בחירה חופשית היא מתת של בני אדם.
אנחנו מצייתים לפקודות. סליחה, לרוח הפקודות. ברור שאתה יכול
לסרב פקודה, אבל איך אומרים אצלנו "להט החרב המתהפכת מכה לשני
הכיוונים", כך שמלאך חכם יחשוב פעמיים לפני שהוא מרגיז איזה
נפיל, או שומר-עדן מזדמן.
אם כבר מדברים על שומרי-עדן, תן לי להסביר לך איך בדיוק הולכים
כאן הדברים. גן עדן הוא מיתוס, והגיהנום האמיתי הוא שם למטה,
לא כאן. הדבר היחיד שדומה למה שאתם שם למטה מדמיינים הוא זה
שכולנו, מלאכים ושדים, נלחמים מלחמה מתמדת. על מה? עליכם, על
בני האדם והחיים המשעשעים להחריד שלהם. האמת היא שכולנו
מתחילים כמלאכים, שעוזרים לאנשים, מנסים לשפר את החיים שלכם
בכל מני דרכים קטנות, ולאט לאט נמאס לנו לעזור, לשרת אנשים,
ואנו מחליטים לנסות את הצד השני. אנו קוראים למעבר הזה שינוי
וזה בערך הזמן שבו המלאך מצמיח קרניים וזנב ומתחיל לרדוף אחרי
בחורות. התבגרות. בדרך כלל מלאך עובר את השינוי משהו כמו
ארבעים - חמישים שנה לאחר שהוא מגיע הנה, כך שהמגיעים החדשים
בדרך כלל נכנסים לשורות המלאכים וממשיכים משם.
אז מהו בדיוק מלאך חבלה? מישהו שמגיע בשלב הביניים. הוא יותר
מדי רע מכדי להיות מלאך רגיל, אבל פחות מרושע מהמידה הנצרכת
כדי להפוך מיד לשד. ופה אנחנו מגיעים אליך. תראה, גליון החיים
שלך די מרשים: חברות ענק, מיליונים בכיס... נשוי לאשה אחת 25
שנים... מדהים איך שרדת... היית יכול להיות מלאך מרשים למדי
אלמלא הפיטורים ההמוניים במיזוגי החברות והעלמות המס התכופות
שלך. אולי...
הי! עזוב אותו! הוא לקוח. ואתה, תגיד לי - אתה עיוור? אתה לא
רואה את הקרניים שיש לו? מה? ברור שהוא שד! מה חשבת - שהזנב
הזה מודבק? כל מה שהוא רוצה זה לסבך לך את החיים!
שישרף בגן עדן, מנסה לסחוב לי את הלקוחות.
איפה היינו? אה, כן. אנחנו רוצים להציע לך משרה כמלאך חבלה
אצלנו. אנחנו תמיד צריכים עוד עובדים. רגע, תן לי לתקן את
המשפט האחרון. כמעט תמיד אנחנו צריכים עוד עובדים. הייתה לנו
תקופה נוראית באיזה נצח קודם שהבחור הזה, לה קלארק, ייסד את
האינקוויזיציה, ואז לא רק שכל העובדים שלנו שפיקחו על העסק
חזרו הביתה, הוא שלח לנו הרבה מאוד עובדים חדשים. אם אני זוכר
נכון הוא נמחץ, נערף, נחצה לשניים, ונתלה בפרק זמן די קצר ע"י
כמה מהקליינטים לשעבר שלו. למזלנו הבחורים הממורמרים האלו הפכו
די מהר לשדים, ונטשו אותנו.
טוב, די עם הזכרונות, נחזור אליך. כמובן שתקבל את כל הבונוסים
הרגילים, את ה...
לא, באמת לא כדאי לך לנסות את הבחור הזה. זה מלאך משלח. הם
מתעסקים בגלגולי נשמות. לפי מה ששמעתי כל מה שהם עושים זה
לתפוס אנשים מסוימים ולזרוק אותם חזרה למטה. הרי לך גיהנום
אמיתי. אני זוכר שהיה אחד, ארולף? משהו כזה, שנזרק כבר איזה
שישים פעם ויש להם מחלקה מיוחדת ששולחים אותו כל פעם חזרה
למטה. יש לכמה מהם משהו אישי נגדו, ככה זה נראה.
אז אני יכול להחתים אותך על הניירות? מצוין.
שאלה? כן, בטח שאתה יכול לשאול.
אה... לא. אין לנו ביטוח שיניים.
הי, רגע אל תל... לעזאזל.
כמה אנושי.