[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







י. מעיין
/
מי שמביט בי מאחור

מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני. כי הוא לא רואה.
אולי הוא רואה ריצ'רץ' אפור שרכוס עד המקום שבו הקרקפת נפגשת
עם העורף. וזה לא משנה אם הוא יתקדם שני צעדים ויעמוד מלפניי
ויסתובב ויסתכל עליי מלפנים, כי הוא עדיין יראה רק קליפה.
אחרי הכל, מה המשמעות שלנו, באמת? זה לא ידיים ורגליים ותחת
ואף. כי זאת בדיחה. אם זאת הייתה המשמעות שלנו אז המשמעות של
סבא נגמרה בתוך קרביים של תולעים בבית קברות והוא לא בא לבקר
אותי בחלומות. וזה לא נכון עובדתית. כלומר שהגוף הוא קליפה.
אז מה אנחנו, נשמה? מה זה נשמה בכלל? זה מה שאנשים רואים כשהם
פוגשים ברפאים? כי לי אמרו שזאת אקטופלזמה. או משהו. איך
מבדילים בין מישהו עם נשמה למישהו בלי נשמה? האם נשמה זו
פריבילגיה של בני אדם? כשכלב מסתכל עליך דרך החלון בעיניים
גדולות ועצובות וגשם בחוץ וקר לו והוא רוצה שתתן לו להיכנס -
אין לו נשמה?
ואם זו פריבילגיה של בני אדם, אז ניתן להניח שלכולם יש אותה?
להיטלר הייתה נשמה? איפה היא התחבאה כשהפקודים שלו רצחו את
האחים של סבתא שלי בברוטאליות והקפיאו אותה לבד באושוויץ? כי
הרי ברור שהוא היה בן אדם. פיזית, הוא היה אנושי. לא שד ולא
שטן ולא מפלצת. אדם. ק. צטניק אמר פלנטה אחרת. אני אומרת בדיוק
כאן. איפה שאנחנו עכשיו. לאן פנינו מועדות. וכל זה רק מוכיח את
הנקודה שלי - הגוף האנושי הוא רק קליפה.
אנקדוטה אירונית - היטלר היה צמחוני.
הנשמה גם יכולה להיות מהות של כלב. מה המשמעות שלנו, באמת? אם
לא גוף ולא נשמה אז מה נשאר?
לפעמים אני חושבת על לפתוח את הריצ'רץ' ולגלות מה יש בפנים.
אבל אני לא באמת רוצה את זה. כנראה יותר מדי טוב לי באשליה
הזאת של האנושיות והנשמה והפתטיות בניסיון להתחמק מזה, אנחנו
לא זה ולא זה.
בסוף, אנחנו סיכום של חוויות. זיכרונות טובים ורעים ומשמחים
ומצלקים וחברים שבוגדים ואנשים שמתים וטראומות. זה ואהבה,
ותשוקה ששורפת בפנים ולאף אחד אין סיכוי לכבות, ולא משנה אם
היא מכוונת לחיוכים ואושר וצחוק או שנאה יוקדת.
אם הייתי מורידה את הריצ'רץ' ונותנת לכל זה לצאת לאוויר העולם
ולקבל קיום פיזי, אנשים היו בורחים. בצרחות. כי אלה דברים שהם
לא רוצים לדעת. לכלבים אין נשמות ואנשים יותר טובים מחיות
ואנשים רעים הם לא אנשים בכלל והצורה החיצונית חייבת להיות כמו
ברשימה של אוליביה מהלילה ה-12 - עיניים ואף ושפתיים של אדם
ותו לא. אז הריצ'רץ' נשאר סגור ואף אחד לא באמת רואה.
אבל מי שמביט בי מאחור לפחות יודע שיש ריצ'רץ'.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, ערבי במה
חדשה הם כמו כל
שאר הערבים
שמתאבדים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/05 11:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
י. מעיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה